כולנו מכירות מניפות ( ואם אתן פה אז בוודאי שאתן מכירות את המניפות של סטפניה גור), הפריט הכי אופנתי בארון שלנו. אך האם ידעתן שלמניפות יש שפה?
A Young Woman with a Fan early 1750s Pietro Antonio Rotari (Italian, 1707 - 1762)
היסטוריה ומקורות המניפה
מקור המניפות המתקפלות ביפן, הן הובאו על ידי הפורטוגזים מהמזרח לאירופה במאה ה-16. במהרה המניפות הפכו לפריט פופולרי ואופנתי בקרב המעמד הגבוהה באירופה ושימשו כפריט פונקציונלי לצינון מהחום, אך בעיקר כסמל סטטוס. המניפה הפכה לפריט המועדף בקרב חצרות המלוכה באירופה מספרד, צרפת, אנגליה ואיטליה ונשות המעמד העליון כמו אליזבת ה-1 וקתרין די מדיצ׳י תועדו במרבית מהפורטרטים שלהן עם מניפה. וכך, כל אישה שיכלה להרשות לעצמה החזיקה בידה מניפה.
״בסיס המניפה״ יובא מהמזרח, אך ״עלה המניפה״, החלק המתקפל , יוצר באירופה בתעשייה שהתפתחה בעקבות הביקוש הגדל למניפות. בסיסי המניפות נוצרו מחומרים מיובאים מהמזרח כמו טרטרוגה, עץ ושנהב ובאירופה עלי המניפה צוירו בעבודת יד על פי נושאים שהיו רלוונטיים לתקופה מהמיתולוגיה, מהספרות ונושאים בוטניים.
כחלק מערכן של המניפות והערך החברתי שלהן כפריט נשי, המלווה את האישה בכל שעות היממה, מטיול הבוקר ועד לנשף בערב התפתחה באמצעות המניפה שפה – שפת המניפה.
שפת המניפה
שפת המניפה היא שפה ללא מילים, המשתמשת במחוות באמצעות מניפות להעברת מסרים, רגשות, תחושות, חיזור וסטטוס חברתי. השפה, התפתחה לאורך המאות ה-17 וה-18 באירופה, בעיקר באנגליה וצרפת. היא התפתחה מתוך התרבות שנתנה יותר תשומת לב וחשיבות למניפות, המנהגים, הנימוסין והקודים של חצרות המלכות.
השפה שימשה לתקשורת בתקופות בהן נשים נדרשו לאיפוק חברתי. באמצעות השפה נשים וגברים בעיקר בני המעמד הגבוהה תקשרו והעבירו מסרים של חיזור באופן דיסקרטי באירועים חברתיים כמו נשפים או אירועים רשמיים, בהם שיחת חולין או שיחה בין גבר ואישה לא הייתה הולמת.
השפה התפתחה מתוך שיכול של מילים שצוירו על גבי המניפות כך לדוגמה המילה: ROMA שהפכה ל-AMOR (המילה אהוב בצרפתית) כאשר היא הפוכה וסימלה באופן ברור לאהובה של האישה מסר ממנה. כך, לכל אות אלפבתית התפתחה סדרה של מחוות שכללה סגירה/ פתיחה העלאה/ הורדה הנפה ימינה/ שמאלה של המניפה בסביבת הפנים והגוף. השפה הופצה בעל פה, אך נשים שרכשו מניפות יוקרתיות מ Duveleroy ( מותג מניפות מפורסם בצרפת), קיבלו בערכה עם המניפה הסבר קצר על השפה שלה.
בתחילת המאה ה- 18 החלו לפרסם כתבות בעיתונים שונים המתעדים את השפה המדוברת והסודית של הנשים, שבעיקר מעידה על ההתעניינות הגוברת של הגברים בשפה שהייתה להם קשה לפענוח.
עם עליית מעמד הביניים בעקבות השינויים שהמהפכה התעשייתית הביאה איתה המניפות הפכו להיות פריט פופולרי בקרב מעמד הביניים ההולך וגדל וכך גם ייצור המניפות השתכלל וכלל ״עלי מניפה״ שהודפסו והופשטו ונמכרו במסות רבות. וכך לאט לאט גם שכבות הביניים אימצו את ״שפת המניפה״. במאה ה-19, ובתקופה הויקטוריאנית בפרט המניפות היו כחלק קוהרנטי ממערכת הלבוש של הנשים, שפריט זה הפך להיות לנושא הכתיבה אצל סופרים כמו אוסקר ווילד שכתב את המחזה ״lady windermere’s fan", תועד בפורטרטים ועוד. בתקופה זו עוגנו והופצו באמצעות ספרי נימוסין המחוות השונות שהיו פופולריים וכך השפה הפכה להיות מוכרת בכלל שכבות האוכלוסייה.
מחוות ומשמעויות
אנחנו כאן בסטפניה גור הכנו לכם.ן מדריך התחלתי לשפת המניפות.
מוזמנים.ות להתחיל להשתמש!
״בוא נדבר״
מניפה סגורה ביד שמאל, טופחת קלות ליד הפה
״אשמח להכיר אותך״
מניפה פתוחה, מסתירה את הפה
״כן״ (אני מעוניינת לשוחח עמך)
מניפה סגורה על לחי ימין
״לא״ (לא מעוניינת לשוחח)
מניפה סגורה על לחי שמאל
״אני אוהבת אותך״
מניפה פתוחה על יד הלב
״להתראות״
נפנוף המניפה כשהזרת מורמת מעלה
״אני מאורסת״
נפנוף מהיר של המניפה
״אני נשואה״
נפנוף איטי של המניפה
מקורות
- European Fans in the 17th and 18th Centuries Images, Accessories, and
Instruments of Gesture In collaboration with Fabienne Ruppen , Miriam Volmert
and Danijela Bucher (eds.)
- Fashioned texts and painted books: nineteenth-century french fan poetry , Erin e.
Edgington
Comments